קלף השוטה (the fool) הוא הג'וקר של הטארוט. הוא פותח את הארקנה הגדולה, עשרים ושניים הקלפים המייצגים את עולם הרוח ואת המסע הרוחני של האדם. הוא מייצג את הראשית, את התום, את הקארמה. השוטה עדיין לא החל את התהליך הרוחני שלו ולכן הוא חסר מספר (או מקבל את הספרה אפס) – הוא יכול להיות בכל מקום, שהרי השוטה הוא נווד, הרפתקן, חי את ההווה. הוא הנשמה החופשית, הילד החריג והמנודה הזה שחבוי בכל אחד מאיתנו ורוצה הכל מהכל, זה שלא לוקח ברצינות את הנורמות המקובלות ואף בז להן. עם זאת הוא גם אדיש לסכנה, פועל בקלות דעת וחסר מודעות לעצמו ולמעשיו. האבסורד הוא שלמרות שהשוטה נמצא בתנועה תמידית, הוא לא מגיע לשום מקום כי אין לו את המוטיבציה להשתקע ולהשקיע בדבר מסוים לאורך זמן – חוסר המחויבות שלו מונע ממנו לתחזק ולהגשים את כל התוכניות שהוא רוצה לממש.
השוטה הוא גם קלף השיגעון, ולא בכדי. אם בשיעור סמנטיקה נצטרך להגדיר את הקונוטציה המילה "חופש" מקבלת, כנראה שעל פי רוב היא תקבל משמעות חיובית, כי חופש הוא שחרור, הוא זכות להיות, לבחור ולעשות. הוא עילה (מוצדקת) למלחמה. אבל בטארוט, החופש הינו בעוכריו של השוטה, כי חוסר המסגרת שלו חושף אותו לאיומים ולסכנות כאשר אין לו שום רשת ביטחון ליפול לתוכה במקרה הצורך. מבחינתו הוא מלך העולם, כל יכול – עד כדי כך החופש מעוור אותו והוא מאבד בוחן מציאות ולא שם לב שהסביבה שלו לא מתייחסת לשום דבר שהוא אומר, שהרי אף אחד לא לוקח ברצינות את ליצן החצר. השיגעון של השוטה הוא תודעה מפוזרת שמונעת הגשמה עצמית, וכל הקלפים שמגיעים אחריו מתווים את הדרך לתיקון שלו.
וזה למה אני קצת מחבבת את זמן הקורונה הזה. אנחנו רגילים לאפשרויות בלתי נגמרות, לספונטניות, אוהבים להיות אדונים לשגרה שלנו ולנהל את עצמנו כפי שאנחנו חושבים שמתאים לנו. קלף השוטה הוא קלף השכמה, שקורא לנו להתחיל להשתמש בחופש שלנו בתבונה, גם במחיר של לעצור לרגע את המשחק ולהסתכל על המגרש מהצד, לפתח מודעות מיוחדת לכל מה שהתרגלנו לעשות על אוטומט. עלינו להפסיק כל עשייה כדי שנצליח לחשוב, להתמקד, לבנות אסטרטגיה ולהתחזק לקראת המלחמה על מה שחשוב לנו באמת. לתת את הדעת על מה שקורה מסביב, להתעמת עם איומים ומכשולים ולהפסיק להסתמך על המזל שיציל אותנו בשעת מצוקה. החופש אינו מובן מאליו, ובהיעדרו כנראה באמת נשתגע, אבל השחרור הוא גם תעייה ואובדן דרך, בסיס לא יציב להתהלך עליו. זו תקופה מצוינת למצוא איזון בריא, ללמוד ולהעריך את החופש מחדש.
חג חירות שמח,
מלו
לפי תיאור תכונות הטיפש, אני מכיר רבים מאוד כאלה 🙂
אהבתיLiked by 2 אנשים
אני חושבת שהוא יכול לתאר כל אחד מאיתנו בנקודות זמן מסוימות בחיים 🙂 אבל בהחלט יש גם כאלו שהם שוטים נצחיים…
אהבתיאהבתי
יש מישהו קרוב מאד שהייתי שולחת לו בשמחה את הפוסט הזה, אולי ייכנס בקודקוד שמץ ממה שכתבת.
נכתב עליו, ממש.
אהבתיLiked by 2 אנשים
אז יאללה, שלחי לו!
אהבתיאהבתי
ואני, מאז נמאס לי מהעצות של ההורוסקופ עברתי לקבל עצות בטארוט האינטרנטי. האמת, לא שהן טובות יותר מאלו של ההורוסקופ, אבל העצות ארוכות יותר – עבר/הווה/עתיד. כמובן שהכל כתוב בצורה מעורפלת מאוד, איך ממש התחייבות לדברים קונקרטיים [ וזה הדבר היחיד שאני מחבב, סירוב מודע להתחייב לאמינות היסטורית או עכשווית.. לגבי העתיד.. נו כולנו יודעים את ערך "ידיעת העתיד"]. הרעיון בפני עצמו מרתק, כי אני שוטה כזה – חייב מסגרת על מנת להגדיר את עצמי בתוכה, בלעדיה כל תפיסת העל-אדם הנטישיאנית לא מתלבשת עליי. אבל, הקורונה והחודש האחרון [ חציו בבידוד ] למדוני היות "על אדם" – יצירת עצמי, המסגרת שבה אני חי, שינויה ללא הרף. אז אנטי שוטה מתוקן 🙂
תודה על הפוסט הנפלא הזה.
אהבתיLiked by 1 person
אני מאוד אוהבת טארוט, ומתייחסת אליהם יותר בתור קלפים של תובנות ופחות ככלי לחיזוי עתידות. הם מפתחים מאוד את האינטואיציה וניתן להיעזר בהם להכוונה, גם עבור אחרים. אני לא יכולה להגיד שהם מדויקים יותר מהורוסקופ, כי במיסטיקה אין שום דבר מדויק וחד משמעי, אבל הם כן מציגים תמונה רחבה יותר כך שמי שמבין בטארוט מסוגל למקד אותה לכיוון השאלה שעולה ולתת תשובה קונקרטית. פחות "מה יקרה לי" אלא יותר "כיצד עלי לפעול כדי שיקרה לי כך וכך", והקלפים מראים את הדרך.
תודה שקראת, אולי אני אכתוב עוד כאלה 🙂
אהבתיLiked by 1 person
אני לא קוראת הורוסקופים, כדורי בדולח, קלפים וקריאה בקפה… לא מצליחה להתחבר לזה. אני חיה את עולם האדמה 🙃
אהבתיLiked by 2 אנשים
עדיף. יש בזה הרבה חארטה
אהבתיאהבתי
מעניין ממש. וגם מזכיר את הסיפור הנהדר "החכם והתם" (רבי נחמן) שם דווקא החכם לא מצליח להתיישב במקום אחד ונודד בין התשוקות שלו.
אהבתיLiked by 2 אנשים
יפה! אני אחפש את זה
אהבתיאהבתי
בראש שלי התנגן fool in the hill של הביטלס… למרות שזה שוטה מסוג אחר אני חושבת 🙂
אהבתיאהבתי
Fool on the hill כמובן
אהבתיאהבתי