הַרְבֵּה לִפְנֵי שֶׁהִכְתַּרְתָּ עַצְמְךָ לְשֶׁמֶשׁ

וּקְצָת אַחֲרֵי שֶׁנִּתְקְעָה לִי עֶצֶם הַתְּבוּסָה

יָכֹלְתִּי לְהַרְגִּישׁ אֶת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ מְשַׂחֲקוֹת בְּאִינְטִימִיּוּת מְעֻשָּׂה

(זֶה הָיָה לִי נָעִים כְּמוֹ נְשִׁיכָה שֶׁל רֶמֶשׂ,

אוֹ שֶׁתֶן עַל כְּוִיָּה)

זֶהוּ, בְּעֶצֶם,

רַק רָצִיתִי שֶׁתֵּדַע