I know you wanna kiss me, אני יורה לאוזנו של אריק כשהוא מחבק אותי. הוא שולח לי מבט משועשע, זרועותיו עדיין כרוכות סביבי. משמח אותי לזהות בפניו של השחצן הזה שמץ של מבוכה.
אני לא רואה מצב בו המשפט הזה היה יוצא מפי בעברית. חשבתי על כך בדיעבד. אני חושבת שלטיזינג שלי יש סגנון שמרני יותר, מרומז, קלאסי. תבין מה שתבין עד שתבין. זה אף פעם לא ייאמר פשוטו כמשמעו, כי "פשוטו" לא מעניין ובשביל ה"משמעו" אני חיה, וכמה שיותר ממנו כך ייטב. אחרי הכל, זהו החומר ממנו נוצרת שירה.
זה מכשול השפה שאתגר אותי לנסות אחרת. האנגלית שלי טובה, אך איני מתורגלת בה בחיי היומיום ואני לא יכולה לדבר באנגלית כפי שאני חושבת בעברית. לתרגום המילולי של הדברים אין שום משמעות בשפה אחרת וגם כשכן, לא תמיד אני מסוגלת לתרגם אותו במהירות ובחדות הנדרשת לקוהרנטיות של השיחה. אולי לכן המשפט הזה נאמר כמעט באופן טבעי באנגלית, כמעין פתח או הצהרה רשמית האומרת – שחרר אותי מהמשחק. אני בעניין.
אריק הוא בן 35. זה מעמיד אותו בפער גילי לא קטן ממני, שהוא גם חלק מהקסם. הוא איש גדול, בנוי היטב, גבוה ממני בככמעט שני ראשים ואיני נחשבת לבחורה נמוכה. הוא מרכיב משקפיים ומגדל זיפים מקצועי. קשקשן לא קטן, אבל מדבר לעניין רוב הזמן, למרות שאני לא תמיד מקשיבה לכל מה שהוא אומר, כי אלוהים אדירים, הוא יפה בצורה ששוברת לי את הלב.
מצאתי אותו בשבוע הראשון שלי כאן, באחד הערבים כשירדתי לבר המקומי של השכונה. הבחנתי בו אך לא יצא לי להתעמק בנוכחותו כי אחת בשם מינדי, פורטוריקנית יפהפייה שהתיישבתי לידה, התחילה לשוחח איתי ואני נעניתי בשמחה לאינטרקציה. אני חברותית כאן יתר על המידה, לעיתים מתוך נימוס אבל לרוב כי אני באמת זקוקה לחברה ולשיח ברמה מסוימת, בוודאי בסופו של יום שבו לא יצא לי לדבר עם אף אחד. אחרי הכל, אני באמת באמת לבד כאן.
לא אלאה בשאר תלאות הערב, אך אסכם שבסוף קניתי מהבחור שישב ליד מינדי ארבעה גרם של קנאביס והתחלתי לחפש אינסטרומנטים. אריק, שישב לא רחוק מאיתנו, תרם את חלקו בצורת נייר גלגול וגריינדר משוכלל, ויצאנו ארבעתנו אל מחוץ לבר. הייתי שיכורה מאד, הוויד שרף לי תאים במוח, ואחרי כמה דקות שם בחוץ הדבר היחיד שהיה לי ברור הוא שאני ואריק נזדיין בסוף.
כשהוא נישק אותי היה לו טעם של ארצות רחוקות.
קיר חמישי 