זה מכבר פורסמו שירים שלי וכתבות עלי בפלטפורמות שונות, הן באתרי אינטרנט והן בפרינט, אך נדמה שמעולם לא אתרגל לאקסטזה הקלה הזו של החשיפה. התרגשתי במיוחד היום לגלות דווקא את השיר הספציפי הזה במוסף הספרות של עיתון הארץ. אני זוכרת את הרגע המדויק שכתבתי אותו וגם את התגובות שקיבלתי עליו אז, בבלוג, לפני בערך כשנה, ומי העז לחשוב לעצמו שלא רחוק היום והשיר הנ"ל יקבל את מלוא הבמה.

נפשי מתחשבנת בכל עת, ללא תלות במועדי ישראל ולוחות השנה. אפיזודות קלות של הכרה והוקרה, מילה טובה או ביקורת מחממת, הן לא פחות מהזדמנות לנשום לרווחה. הגר שלי קיבלה היום רגע קט של נחת שהרגיש כמו טפיחה קלה וידידותית על השכם. אולי, אחרי הכל, אני עושה משהו נכון.

 

IMG_20180918_125223_767